Search
  • אליאור קוהן

בחירת כלב מתאים לבית

לפני שנתיים התחלתי בחיפושים אחרי הכלב שיהיה שלי.


כל חיי היו לי כלבים, הכלבה הראשונה הגיעה להורים שלי עוד לפני שנולדתי והם ממלאים לי את החיים בכלכך הרבה דרכים!


ההרפתקה הזו הניבה הרבה יותר מאשר חבר לחיים, היא לימדה אותי המון.

לימדה אותי מה זה להיות אמא, מה זו נתינה אמיתית ואהבה ללא תנאי, לימדה אותי מה הם הרצונות שלי ומה הם הגבולות שלי, היא לימדה אותי שלא כל כלב מתאים לכל בעלים (לא משנה כמה הכלב חמוד ומדהים) ובעיקר פתחה לי את העיניים לדברים שלא הייתי מודעת אליהם קודם.


את המסע הזה התחלתי בפייסבוק, ביקשתי שיספרו לי על כלבים שמוצאים ברשת למסירה, מהרשת המשכתי לחיפושים בכלביות ועשיתי מבחני אופי לאין ספור כלבים שונים..


הכלב הראשון שרציתי שייכנס לחיי היה באבא, רוטוויילר ענק ומפונק שרק רוצה להתחבק ולהתרפק- בול מה שאני אוהבת. היה לנו קליק מיידי.. אבל לצערי עם באבא הסיפור נגמר באהבה גדולה אך לא הייתי הבית המתאים עבורו.


אחריו נזהרתי יותר, פחדתי לתת את הלב שלי כל-כך מהר לכלב שלא בהכרח יהיה ההתאמה המושלמת בשבילי.

הכלבה הבאה שהגיעה אלינו הייתה לולה, לולה הייתה גורה שובבה ממש בת חצי שנה ומבחן האופי שלה רמז הצלחה מובטחת.

כשלולה הגיעה אלינו הביתה התמלאתי בדכדוך וחוסר חשק להכל... זה התחיל מנשיכה קטנה שנתנה לבן הזוג שלי בערב הראשון שהייתה אצלנו בבית ומאז הכל היה אבוד. לא היה לי חשק להוציא אותה לטיולים, להאכיל אותה הייתה מטלה קשה ומעצבנת (לא באמת... רק בתחושה שלי) ומשחק עם כדור הפך לעבודה שפשוט מרוקנת אותי מכל האנרגיות שלי.


שם הבנתי שכלבים משפיעים עלינו יותר ממה שאנחנו חושבים ושההתאמה המנטלית חשובה הרבה יותר מתחושת השליחות באימוץ כלב.


אחרי שהחזרנו אותה לבעליה הראשונים התפרקתי. הייתי בטוחה שאת הכלב שיהיה שלי אני כבר לא אמצא...

היו לי פשוט יותר מידי דרישות..

שיוכל להיות כלב טיפולי- כלב שלא נושך לא משנה כמה מציקים לו וכמה מושכים לו בפרווה.. לא הלכתי ללמוד סתם והאימוץ בבסיסו היה אימוץ ייעודי לחבר לחיים/כלב שיעבוד איתי ויעזור לי לשנות לאנשים אחרים את החיים.

שיסתדר עם חתולים- כי על מושון אין סיכוי שאני מוותרת.

שיאהב מגע ויהיה לו דרייב עבודה גבוה, שאוכל ממש ללמד אותו את כל הפקודות שרק ארצה והוא יהנה מהתהליך ולא יהפוך לכלב מתוסכל ועצבני מרוב דרישות (כבר אמרתי שהיו לי יותר מידי דרישות?)


באותה תקופה הייתי אחרי פציעה, תוך כדי העבודה בנתב״ג הייתה לי תאונת עבודה שהשאירה אותי עם כאבים נוראיים, מגבלה פיזית שהשפיעה על התפקוד היומיומי שלי והשאירה אותי עם נכות שעדיין מזכירה לי מידי פעם שהיא כאן.

הייתי צריכה כלב עם אנרגיה יחסית נמוכה שלא יתיש אותי בטיולים שאני לא מסוגלת לעשות.


ואז.. או אז ראיתי את התמונות.

ראיתי אותו מחייך ושמח מבסוט מכל תשומת הלב.

ראיתי את הלב שלו דרך העיניים.. כל-כך טהורות וילדותיות.

הייתי חייבת לראות בעצמי.


התקשרתי לעמותה וביררתי את ההיסטוריה שלו.. מה הוא עבר עד היום?

זה חשוב לי כי זה יכול להעיד על בעיות התנהגות שעלולות לצוף, צורך בחשיפה לסיטואציות לחפצים או ליצורים, ומגלה לי האם חווה איזושהי טראומה.

חוץ מעניין השוטטות היה נשמע שעל פניו הוא כלב רגוע בלי יותר מידי טראומות בעברו.

החלטתי לראות בעיניים ואז אגיע להחלטה.


הגיע היום שבו קבעתי עם מנהלת העמותה שאגיע לראות אותו. התרגשתי ממש, התלבשתי ונסעתי לפנסיון של העמותה כדי לפגוש אותו.


פגשתי כלב שלא יודע לשחק, מעדיף לשכב מאשר לרוץ, ובעיקר נהנה מתשומת הלב והליטופים.

מבחן האופי העיד על כלב חברותי ויציב, שאוהב ממש מגע ואנשים, משתחרר מהר מסיטואציות, ונורא אבל נורא מתוק 😍


החלטתי שהוא שלי! אותו אני לוקחת הביתה. אני רוצה לתת לו הכל וכל הזמן!


באותו ערב הייתי צריכה ללכת לבדיקות בנוגע לפציעה ולכן לא ישנתי בבית. התקשרתי לאבא שלי וביקשתי (הכי יפה שאני יכולה) שהוא יסכים שאביא את הכלב אליהם ללילה, אני אעשה את הבדיקות ואז אבוא לישון אצלם ולמחרת הכלב ואני ניסע לבית החדש שלו.


מנהלת העמותה שמעה את זה והחליטה שהכלב ממש אבל ממש שלא בשבילי.

שאני לא רצינית ורק אעביר אותו בתים.

40 דקות של וויכוח סוער ביני לבינה נגמר בזה שלא וויתרתי, הסברתי לה את עמדתי ואת המצב, הסברתי לה שאני מאלפת ויודעת להבחין מה יעשה נזק לכלב ושלשנייה אין לי כל כוונה רעה.

40 דקות עד שהסכימה שאקח אותו הביתה, אבל על תנאי.

התנאי שלה היה שאקח אותו לאומנה של שבוע ורק אחרי האומנה היא תחליט.


הסוף מוכר כבר לכולנו והיום, שנתיים אחרי, אני לא מפסיקה להעריך כל רגע שקופר נמצא בחיי, ממלא את המיטה בחיבוקים, ממלא לי את החיים בשמחה ובהצלחה!

קופר הוא הרבה מעבר לכלב האישי שלי. הוא בראש ובראשונה הילד שלי, שאני דואגת לו יותר מהכל.

הוא הבסיס לעסק שלי, והוא מנצל את הבמה כדי לעשות קסמים משלו!


לקופר ולי יש קליק שאני מאחלת לכל אחד לחוות עם הכלב האישי שלו!


ומעבר לזה, אני רוצה לעזור לבעלי כלבים ולבעלי כלבים בעתיד.

בין אם זה כמאלפת שעזורת בפתירת בעיות התנהגות ובין אם זה בעזרה בהתאמת כלבים לבתים.

עברתי את זה על בשרי, למדתי מהחוויה הזו כל-כך הרבה ואני רוצה לשנות קצת את תרבות האימוצים בארץ.

אני רוצה לראות זוגות בשיח על הרצונות והגבולות שלהם בנוגע לכלבים, אני רוצה לראות משפחות שמביאות כלבים שמתאימים לכל בני המשפחה כולל כולם (ולא רק כלב לילדים).

אני רוצה לראות כלב שנכנס הביתה וברור לכולם שזו התחנה האחרונה שלו, לא כי זה טאבו למסור כלב, אלא כי החיבור עמוק ומתאים.


אני מזמינה כל אחד ואחת מכם שנמצאים בנקודה בחיים שהם רוצים להרחיב את התא המשפחתי ולומר לכם בואו נעשה את זה ביחד, בואו נעשה את זה נכון.


כי כלב זה בן משפחה.









11 views

054-4735467

©2020 by ke-lev. Proudly created with Wix.com